מערכת המשפט בישראל היא אחת המורכבות ביותר שיש – ולא רק בגלל שאין בנמצא חוקה פורמלית מלאה בישראל. מצד אחד, מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, בה שיטת המשפט היא עצמאית, ומבוססת על עקרונות המשפט המקובל.
בישראל, ניתן למצוא כיום מספר ערכאות שיפוטיות, בעלות תחומי עיסוק שונים בתכלית. אנחנו נתייחס כאן לתפקיד הערכאות האלה, למוקדים הטלפונים שהן מאיישות עבור הציבור הישראלי וכן לפרטי יצירת הקשר המרכזיות עימן.
על מערכת המשפט בישראל
בכל אחד מהם נדונים נושאים מגוונים, על פי סכום התביעה או סוג כתב האישום. בית משפט השלום, למשל, עוסק בתביעות קטנות יחסית, אך תמיד עומדת הזכות לערער בפני ערכאה גבוהה יותר.
כשמדברים על מערכת המשפט בישראל, לא ניתן להוציא מהתמונה גם את בתי הדין הרבניים, הפועלים על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים משנת 1953, ובהתאם למסורת היהודית ולמשפט העברי. הם מאגדים בתוכם, בעיקרו של דבר, נושאים הנוגעים לנישואין או לגירושין בישראל: אישור הסכמי גירושין, דמי מזונות, חלוקת רכוש וכן הלאה. יש להדגיש שחלק מהסמכויות חופפות לאלו של בתי המשפט האזרחיים, אך במקרים אחרים – דוגמת ענייני הקדשות דתיים – לבית הדין הרבני סמכות בלעדית.
המוקדים הטלפונים של מערכת בתי המשפט
אלא שבתי המשפט בישראל מתפעלים, החל מתחילת שנת 2011, גם מוקד מידע כלל ארצי, שהוא הכתובת הראשונה אליה רצוי לפנות בנושאים מגוונים.
באמצעותו, ניתן לקבל מידע אישי על קצב התקדמות התיקים, מועדי הדיונים בהם, המסמכים שנדרש כל אחד מהצדדים להנפיק וכן הלאה. מטבע הדברים, קבלת מידע אישי כרוכה בהליך אימות פרטים קצר של הפונה למוקד הארצי.
